בטיחות בעבודות מוסך

נושאי משימה מספר 33001 + 33002

אחסון כלי יד

אחסון כלי יד (בארונות, בלוחות יעודים ובארגזי כלים)

  • כלים בעלי להבים חדים יאוחסנו בנפרד בצורה שתמנע פגיעה מהם. 

  • עם גמר העבודה ולקראת אחסון, יש לנקות ולבדוק את כלי היד. כלי יד שנפגמו במהלך העבודה, יש לתקנם או להחליפם.

  • בארונות ובלוחות הכלים יש להתקין מעמד לכל כלי בנפרד, בצורה שתמנע אפשרות לנפילה מקרית של הכלי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


איכות הסביבה
שמירה על סביבת העבודה אינה רק חוק, היא נוגעת לעובדים הישירים, למקבלי השירות
ולאזרח הקטן שכלל לא קשור למוסך, אך חלחול שמן או דלק לאדמה ופגיעה במקורות מים, פוגעת גם בו. ניתן להעריך כי די בליטר אחד של דלק על מנת לפסול מיליון ליטר מים כמי שתייה. 


בישראל פועלים אלפי מוסכים, בכלל זה  כ-5,300 מוסכים לרכב במשקל עד 4 טון .  
הפעילות השוטפת במוסכים כוללת שימוש בסוגים שונים של חומרים, בכלל זה שמנים מינרלים והידרולים, ממסים ועופרת ממצברים, שסילוקם באופן בלתי מבוקר עלול לגרום לנזקים קשים לסביבה. פוטנציאל הזיהום הרב ביותר מצוי בשמנים המשומשים. 
כיום משווקים בישראל כ- 70,000 עד 80,000 טון שמן לשנה לצורכי שוק הרכבים ומכונות התעשייה. שמן משומש מכיל מתכות כבדות, רעילות וחומרים אורגנים שונים המסווגים כחומרים מסוכנים. הזרמת השמן המשומש למערכת הביוב או מחוץ למוסך, על פני הקרקע גורמים לזיהום קשה ולסכנה לסביבה.

הטיפול בשמנים - מצוי ורצוי
איסוף השמן המשומש במוסכים והעברתו למיחזור הוא התהליך הסביבתי המועדף אותו מבקש לקדם המשרד לאיכות הסביבה. כרבע מכמות השמן בו נעשה שימוש אינו ניתן להשבה מכיוון שהוא נשרף, מתנדף וכד'. הבעיה היא אופן הסילוק של הכמות הנותרת, כ- 55,000 טון לשנה: 

  • שמן משומש מוזרם לסביבת המוסך, על פני הקרקע תוך זיהום קרקע ומקורות מים. 

  • שמן משומש המוזרם לביוב גורם לפגיעה קשה במכוני טיהור השפכים ולפגיעה באיכות הקולחים (ריכוז השמן המינראלי המרבי המותר להזרמה לביוב הוא 20 מ"ג/ליטר).

  • מסנני שמן משומש המועברים להטמנה באתרי סילוק פסולת  מזהמים את הקרקע ומקורות המים. פרוייקטי אכיפה ייחודיים של המשרד לאיכות הסביבה נועדים לצמצם ככל האפשר זיהומי קרקע, מקורות מים ושפכים משמן משומש שמקורו במוסכים
     

נכון לסוף שנת 2004, ניתן לדווח על איסוף של כמליון וחצי מסננים מכ- 1,300 מוסכים. היינו כ- 65% מהמוסכים הקיימים הצטרפו להסדר ומספרם הולך וגדל. 

  

הטיפול בנוזלי קירור
נוזלי קירור מכילים תוספים נגד קיפאון ונגד קורוזיה. * תוספים נגד קיפאון מסוג אתילן גליקול, או פרופילן גליקול הינם רעילים לבני אדם ובעלי חיים. 90 גר' של חומר זה (אתילן גליקול) בלתי מהול עלול להיות קטלני ביותר לבני אדם. מגע של חומר זה עם העיניים ו/או העור עלול לגרום לגירוי וצריבה.
נוזלי הקירור סופחים במהלך עבודתם מתכות רעילות כמו עופרת, קדיום, כרום וגם תרכובות אורגניות נדיפות כמו בנזן ושמנים. עיקר הזיהום מגיע ממצננים (רדיאטורים) מתכתיים, בעלי חיבורים מולחמים. הזיהום מתבטא בפליטה לאטמוספרה או/ו חדירה למי תהום דרך זיהום הקרקע.
דרך אחת למנוע זיהומים אלו היא לעבור למצננים (רדיאטורים) בעלי ליבת אלומיניום ומיכלי פלסטיק.
טכנולוגיה חדשה הקיימת היום בשוק הינה מעבר לחומרי קירורExtended Life Antifreeze)) המכילים חומרים לעיכוב הזדקנות התוספים, דבר המאריך את חיי הנוזל ל-5 שנים.
דרך נוספת הינה איסוף הנוזל, עיקורו או מחזורו. בארה"ב יש מיחזור באתר או שירותי מיחזור. המיחזור זול יותר מרכישת נוזל חדש והנוזל הממוחזר נקי יותר מזה החדש עקב הפחתת הכלורידים. המיחזור כולל הרחקת המזהמים ושיקום התכונות הקריטיות של ה-antifreeze.
בארץ אין  חקיקה ברורה : עפ"י חוק חומרים מסוכנים תשמ"ג -1993, אתילן גליקול נחשב לרעל.
עפ"י תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור) התשנ"ו 1996 , העיסוק באתילן גליקול דורש היתר רעלים, כאשר ריכוזו מעל ל-70% וכמותו עולה מעל 250 ק"ג. עפ"י תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומ"ס) התשנ"א 1990, יש לסלק פסולת זו לרמת חובב. הגדרת פסולת חומ"ס הינה רחבה ואינה מגדירה כמויות וריכוזים.
בישראל אין מודעות, אין חקיקה ואין יישומי מיחזור של Antifreeze. סביר להניח שבחלק ניכר של המקרים, הנוזל נשפך לקרקע, זורם לביוב ומזהם את הסביבה.
שילוב של תקינה ייעודית לנושא (כמו לשמן משומש) בשילוב עם אכיפה מתאימה הינם הכלים היעילים ביותר לשיפור המצב.
* בחלק ממדינות העולם בעיקר במדינות ארה"ב פסולת אתילן גליקול או אחר נחשבת לרעילה אם תכולת המתכות לאחר בדיקה, עברה את התקן. במדינות אלו חל איסור על השלכת חומר משומש זה על הקרקע,שפיכתו לביוב, או לניקוז מי גשמים.

קדימה

לתחילת הקורס

אחורה

לרשימת הקורסים