אזורי סיכון ומרחקי בטיחות 

נושאי משימה מספר 50001 + 50002

הקריטריונים למרחקים ממקורות סיכון נייחים

 

חוזר מנכ"ל בנושא מדיניות מרחקי הפרדה במקורות סיכון נייחים של המשרד להגנת הסביבה מספק הסבר בדבר מרחקי ההפרדה הנדרשים ממקורות סיכון נייחים.

 

המדיניות עוסקת במרחקי הפרדה בין מקורות סיכון נייחים לבין האוכלוסייה. זאת, תוך פירוט אופן קביעת מרחקי ההפרדה הראויים בהליכי תכנון ובמצב קיים.

קביעת מרחקי ההפרדה נעשית לצורך הגנה על הסביבה ועל בריאות הציבור מתוצאות אירועי חומרים מסוכנים בשגרה, תוך התחשבות בצורכי הפיתוח וניסיון למזער את המגבלות על שימושי קרקע בהינתן משאבי קרקע מוגבלים.

עיקרי העדכונים עוסקים בנושאים הבאים – עדכון הגדרת רצפטור ציבורי, עדכון רשימת החומרים, הוספת תרחישים, התמודדות עם מקרים בהם לא מתקיים מרחק מינימום במצב קיים ועדכון המרחקים הגנריים הנדרשים מחומרי הדברה.

רצפטור ציבורי – קולטן בו מתקיימת פעילות (הדורשת רגישות לסביבה)

המדיניות קובעת בין היתר את המקומות בעלי החומרים המסוכנים להם נדרש מרחק הפרדה מסוים (50 מטר לדוגמה)

ומקומות בהם נדרש לבצע תרחיש יחוס ובעקבותיו לקבוע את מרחק ההפרדה.

תרחיש הייחוס פירושו צפי סוגים שונים של אירועים נצפים העלולים לגרום לאסון בקנה מידה כלשהו.

קדימה

לתחילת הקורס

אחורה

לרשימת הקורסים