ממיסים אורגניים

נושאי המשימה  31001 + 31002

גורמים פיזיים:
ידוע שתנאים פיזיים שונים כגון חום, קרינה מיננת, לחות, לחץ לא סטנדרטי וגורמים אחרים, יכולים לשנות את המאמץ המופעל על גופנו בעקבות חשיפה, כך שאפקט החשיפה ב-TLV מסוים עשוי להשתנות בנוכחות של תנאים אלה.
רוב התנאים שהוזכרו פועלים לשלילה ומחמירים את התנאים ביחס למצב של תנאים נורמליים (חום, לחץ וכו').
למרות שברוב המקרים ידוע שבערכי ה-TLV כלול ("Built In") כבר מקדם בטחון שמבטיח הגנה מפני סטיות קטנות מהתנאים הנורמליים, ידוע שמקדם בטחון זה אינו עונה לעוצמות סטיה גדולות.

 

ערכי סף ביולוגיים גבוליים (BLV – Biologic Limit Values):
קיימים מצבים נוספים בהם לא ניתן להסתמך על ערך ה-TLV בלבד, אלא יש להסתמך על ערכי הסף הביולוגיים הגבוליים.
ערכים אלו מייצגים כמויות מוגבלות של חומרים (או של ההשפעות שלהם) אשר העובד יכול להיות חשוף אליהם מבלי שייגרמו לו נזקים לריאות. חשוב לציין שערכים אלו מבוססים על תכונות של העובד עצמו, והן בנויות על יכולת הסיבולת של רקמותיו, נוזלי גופו ונשימתו.
המדידות הביולוגיות עליהן מתבססים ערכי ה-BLV עשויות לספק שני סוגי מידע שימושי בבקרה על מידת חשיפת העובד:
א.
מדידה של מידת החשיפה הכללית אליה חשוף העובד המסויים. 

ב. מדידה של מאפייני תגובת העובד הבודד לחשיפה.

 

 

מדידת התגובה לרשום לעיל מספקת את ההערכה הטובה ביותר של המצב הפיזיולוגי של העובד והיא עשויה להיות מורכבת מ:

א. שינויים בכמויות של מרכיב ביוכימי קריטי מסויים. 

ב. שינויים בפעילות של אנזים חשוב מאוד.

ג. שינויים בתפקוד פיזיולוגי מסויים.


מדידת החשיפה יכולה להתבצע בצורות הבאות:

א. קביעת כמות החומר שהעובד היה חשוף אליו בדם, שתן, בשיער, בציפורניים, ברקמות או בנוזלי הגוף.

ב. קביעת מידת חילוף החומרים של החומר בגוף (ברקמות או בנוזלי הגוף).

ג. קביעת כמות החומר באויר, הננשם על-ידי העובד.

ניתן להשתמש בערכי ה-BLV כערכים שהינם תוספת לערכי ה-TLV באויר או במקומם; אם כך, יש להתייחס אל ערכי ה-BLV כאל אמצעים אפקטיביים בהגנה ובפיקוח על בריאות העובד.

קדימה

לתחילת הקורס

אחורה

לרשימת הקורסים