ריתוך וחיתוך בלהבת גז

נושאי משימה מספר 38001 + 38002

ריתוך בגזים ובלחץ 


בשיטה זו, המיועדת ביקר למחבר השקה, מחממים את קצות החומר בעזרת להבת חמצן-אצטילן על למצב פלסטי או עד לנקודת ההיתוך של המתכת, ולאחר מכן מבוצע החיבור על-ידי כוח מכני חיצוני. 
מבצעים את הריתוך בשתי שיטות: 

א. במצב פלסטי של קצות החומר, מבלי להגיע לנקודת ההיתוך שלו.

ב. במצב מותך של הקצוות.

   כשהחלקים מגיעים לשקיעה מסויימת, מפסיקים את הלחץ (הציור דלעיל).


בשיטה השניה, מכניסים את המבער במרווח שבין קצות החומר ומחממים אותם עד להיתוך. רק אז מפעילים את הלחץ עד שנוצר תפר שקיעה. ריתוך צינורות מבצעים בשיטה זו על-ידי אותו מכשיר שתואר בציור דלעיל, במבער מתאים לקוטר הצינור.

 

השימוש בריתוך בגזים 
הריתוך בגזים, וביחוד בלהבת חמצן-אצטילן (ריתוך אוטוגני), נחשב לפני שנים לא רבות שווה-ערך לריתוך בקשת חשמלית. 
אולם, מאז שפותחו שיטות ריתוך חדישות, כגון ריתוך עם גז מגן באלקטרודת טונגסטן (הדומה לריתוך בגזים מבחינת הביצוע) ירדה במידה רבה חשיבותו של הריתוך בגזים, ובעיקר לגבי מתכות הזקוקות לתכשיר מיוחד.


לעומת זאת, נשאר הריתוך האוטוגני תהליך אוניברסלי, המתאים במיוחד לחיבור פחים דקים מפלדה רכה, ובמקרים שבהם יש צורך בפיקוח קפדני על אמבט ההיתוך בשורש התפר, ובעבודות אחראיות, כגון ריתוך צינורות ללחץ גבוה, ועוד. 
אחד היתרונות של השיטה או המחיר הנמוך של הציוד, המאפשר את רכישתו על-ידי בתי מלאכה קטנים, וכן האפשרות של ביצוע התהליך בתנאי שדה, במקומות פיתוח

שבהם אין קיימת רשת חשמל. יחידת הריתוך המורכבת מעגלה עם בקבוקי חמצן ואצטילן, נעה בתוך המפעל, ואפשר להעבירה בקלות למקום אחר לפי הצורך.


הודות לטמפרטורת הריתוך המתונה, יחסית, לעומת זו שבריתוך בקשת חשמלית, וכן בעקבות הצינון האיטי יותר, אפשר לבצע ריתוכים גם בפלדות בעלות אחוז פחמן גבוה. כידוע, מהתחסמות פלדות אלו בריתוך בקשת ומתהווים בהן פיצוצים. אולם, מאידך, פיזור החום על שטח רחב בריתוך אוטוגני, גורם לעיוותים רבים בחומר, העולים על אלה שבריתוך בקשת חשמלית.


מאחר שניתן להשתמש בלהבת חמצן-אצטילן גם לריתוך וגם להלחמות, וכן לריתוך מתכות, אין לוותר על מתקן זה במוסכים, בבתי מלאכה קטנים, במחלקות שירות ואחזקה, ואף במפעלים גדולים העובדים בשיטות ריתוך החדישות ביותר. 

לרשימת הקורסים

אחורה

לתחילת הקורס

קדימה